מה אתם היית עושים מול וופל בלגי?
״בואי תחלקי איתי,
הזמנתי לשתינו...״
איזה לשתינו??!!
אני לעולם לא הייתי מזמינה כזו מנה בעצמי,
אבל עכשיו הוופל הזה פה מולי. מסתכל עלי ואני עליו.
אין לאן להסיט את המבט.
הפיתוי ממש קרוב,
במלוא הדרו וריחו.
ואני, מאמנת לניהול אכילה -
איך התמודדתי?
אכלתי.
כן, אכלתי 2 כפות מהמיקס מרקמים וטמפרטורות
הטעים הזה ונהנתי.
נהנתי מכל ביס קטן.
( 2 כפות מצריכות ביסים קטנים)
בחרתי לאכול כי זה בדיוק ההבדל בין ניהול אורח חיים
לבין דיאטה.
זה ההבדל בין לעשות בחירות לטווח ארוך,
לבין בחירות שנכונות לנו
לתקופת זמן קצובה.
אני מאמינה שבניהול אורח חיים, בכל תחום, קשה מאוד לקבוע כללים של ״רק ככה״
או ״בשום מצב״.
יש אולי אנשים שזה עובד עבורם.
לי זה עובד פחות.
זה דורש בחירה בדרך הארוכה, דורש גמישות מחשבתית, תרגול, מודעות וסבלנות.
ויחד עם כל זה -
זו דרך מאוד מאוד מתגמלת.
הכי מתגמלת שאני מכירה.
מה אתם הייתם עושים מול מנה כזו?
