מירב מרגולין  מאמנת לניהול אכילה וירידה במשקל

הלוואי והייתי חושבת כמוך" היא אמרה לי אתמול בפגישה. איזה מחשבה שלי היית רוצה לאמץ? שאלתי. "שמתוק אחד ביום זה מספק, זה משמח". "כי היום אני חושבת שמתוק אחד ביום זה קטן מדי, מסכן, עצוב. איך אפשר בכלל להנות מאחד? ואז אני פונה לשני ולשלישי..." אותה מנה, שני אנשים, שתי מחשבות, שתי התנהגויות. אנחנו רוצים להתנהג אחרת? כדאי להתחיל עם מחשבה אחרת. המחשבות שלנו מתעצבות במהלך השנים. אלה אמונות שגדלנו עליהן, שאנחנו מחזיקים בהן חזק כבר כ"כ הרבה שנים שנראה לנו שזו המציאות שלנו, שככה אנחנו וז

כשאנחנו גולשים באתרי קניות, ומסביבנו מלא הצעות sale, האם סביר שכרטיס האשראי ישאר בארנק? אם הטלפון מונח ממש מולנו, האם סביר שלא ניגע בו במשך שעתיים רצופות, כדי להשלים את המטלה בעבודה? אם נמלא את המקרר והארונות בעוגות, מאפים וחטיפים, האם הוגן לצפות מעצמנו לעמוד מול מגוון הפיתויים? אחד החוקרים החשובים בנושא משמעת עצמית ( Roy F. Baumeister ) מוביל במחקריו לשתי מסקנות חשובות: 1. משמעת עצמית גבוהה מקושרת להמנעות מפיתויים. 2. אנשים בעלי משמעת עצמית גבוהה מעדיפים להמצא בסביבה עם מ

שוב אמרת לעצמך הבוקר "לא אוכלת יותר עוגות" ? או "רוצה לאכול יותר בריא" ? אז לפני שמחליטים על שינוי, בואו נבדוק את המטרה שהגדרנו. כדי שמטרה תהיה בעלת ערך משמעותי ותוביל אותנו אל היעד, היא צריכה להיות ברורה, מדידה, ראלית וחיובית. איך נוכל לנסח מטרה שגם נצליח להשיג? 1. נבדוק עם עצמנו מה אנחנו כן רוצים לאכול. המוח שלנו מעדיף לשמוע "יש" מאשר "אין". ולכן לא נגדיר מה לא נאכל, אלא מה כן נאכל. 2. נקבע יעד שאפשר לספור או למדוד. כך נוכל לדעת אם עמדנו ביעד שהצבנו. איך אפשר למדוד את העמי