יש פתרון לאכילה רגשית

נפגשנו לפני 5 שבועות. איש עסוק מאוד שמנהל חברה של 100 איש.

אחד המשפטים הראשונים שהוא אמר לי היה ״אני אוכל אכילה רגשית״. מה זאת אומרת" שאלתי"? זה אומר שאני מגיע הביתה מאוחר, עצבני ועייף אחרי יום ארוך בעבודה, אחרי ימים של כיבוי שריפות, של אחריות גדולה על 100 עובדים שאני רוצה להמשיך להעסיק גם עכשיו, ואני מוטרד ולכן אני מתנפל כל ערב על המקרר ואוכל את כל מה שאני רואה בערך. כששאלתי אותו מה הוא אוכל במהלך היום, גיליתי בלאגן דומה לרגשות שהוא תיאר במשפט הפתיחה שלו - לא תמיד יש לו זמן לאכול, ויש ימים שהוא לא ממש אוכל, או אוכל מה שהוא מוצא במטבחון של המשרד. היום, אחרי 5 שבועות , הוא כבר מבין שהאכילה שלו היתה לא מתוכננת ויש פתרון טכני להתנהלות הזו.. יש לו זמן קבוע ביומן לארוחת צהריים. הוא יוצא מהבית עם כריך נוסף או פרי גם לשעות אחהצ. הוא מגיע הביתה עם רמת רעב סבירה כך שהוא יכול לתכנון ולשלוט במה וכמה הוא אוכל. והוא ירד כבר 3.5 קילו החודש. לא כל אכילה אימפולסיבית, היא ״אכילה רגשית״. ולא כל תקופה לחוצה היא מתכון לעלייה במשקל. תבדקו עם עצמכם איך התנהל היום שלכם לפני שהגעתם הביתה. מהן הגדרות "אסור ומותר" שלכם? האם הן בכלל מתאימות לכם? תוכנית שמתאימה לכם, להעדפות האוכל וללו״ז שלכם יכולה להיות הפתרון הכי פשוט שאתם מחפשים.

ולפעמים השינוי שהנדרש הוא יותר פשוט ממה שאתם חושבים.

פוסטים מומלצים