על סליחה והצלחה

אני חייבת להפריך כאן את ההנחה שאני שומעת כשפוגשים אותי לראשונה ״טוב, את רזה כי את בטח לא אוהבת מתוק או שיש לך אופי ממש חזק״

אז יש לי חדשות מרעישות: 1. אני מאוד אוהבת מתוק. מעדיפה עוגה או גלידה על פני ארוחה. 2. אני לפעמים אוכלת גם כשאני לא רעבה. 3. ה״אופי״ שלי נורמלי לחלוטין. לא תמיד עומדת במשימות שאני מציבה לעצמי, לא תמיד פועלת בגלל הפחד להכשל. נורמלית לחלוטין!

אבל אחת הסיבות שאני מצליחה לשמור על המשקל שלי היא שאני יודעת לסלוח לעצמי. (ולא רק עם אוכל) אני יודעת ש״נפילות״ הן חלק מדרך החיים שלי. ברור לי שאי אפשר בלעדיהן כשמכוונים לדרך ארוכה. אני קמה מהן במהירות וממשיכה הלאה. לא אומרת לעצמי ״אם כבר- אז כבר״, לא מקזזת, לא כועסת, לא מפצה. פשוט ממשיכה הלאה להמשך מוצלח יותר של היום. ותמיד מוודאה שלצד הסלחנות תהייה גם למידה. כדי שתדירות הנפילות תקטן עם הזמן.