לא צריך מהפכה. רק החלטה!

האנשים שיורדים במשקל ומצליחים לשמור על התוצאות,

הם לאו דווקא אלה שעושים מהפכה תזונתית,

ובטח שלא מוכרחים להיות מאלה שנמנעים מפחממות וסוכרים.

הם אנשים שבסהכ החליטו לשנות את הבחירות היומיומיות שלהם :

》בבית הקפה, הם מעדיפים כריך שווה על פני מאפה מתוק לארוחת בוקר.

》הם אוכלים בצהרים "ארוחת עוגן" משביעה ומלאה (גם סנדוויץ נחשב) ולא מנסים "לסחוב" כמה שיותר. כי הנסיון לדלג, לצמצם רק מוביל לאחה"צ של אי שקט ורעב שברוב המקרים גורם לאכילת מתוק ושטויות מתוך מחשבה שכדאי לחכות "עד ארוחת ערב"

》הם אוכלים לפעמים פרוסת עוגה או קינוח שווה. נהנים מכל ביס ובוחרים להמשיך את יומם כרגיל. בלי יסורי מצפון ושאלות כמו "למה בכלל אכלתי" (שעלולות להוביל לעוד מתוק)

》הם מבינים שיש משמעות לכל מנת פחממה ולכן יוותרו על "קישוטים" כמו שקדי מרק או קרוטונים כי מבינים שאם כבר פחממות - אז שיהיו שוות ומשביעות.

כן, האנשים ששומרים על המשקל

גם אוכלים עוגיות מקמח לבן, אבל רק אם הן באמת שוות

וכותרות כמו "עוגיות בריאות" או "ללא סוכר" לא מבלבלות אותם כי הן מבינים שגם בקמח כוסמין וגם בסוכר טבעי כמו סילאן יש פחממות שכדאי לקחת בחשבון.

תהנו מהעוגיה, השוקולד, הקמבו או הבמבה

זה בסדר. גם איתם אפשר לרדת במשקל.

אבל תחליטו שזה הצו'פר השווה, הטעים, האחד של היום.


פוסטים מומלצים
פוסטים אחרונים