גם האוכל מצויין בחופשה במילוס יון.

אני בחופשה באי המהמם מילוס


וברור שאני אוכלת כאן אחרת: אין שיגרה, יש יותר אוכל במסעדות, יש יותר פיתויים.

אוכל זה חלק חשוב וכיפי מהחופשה. אפילו מאוד חשוב.

בכל מקום חדש יש טעמים שפשוט חייבים לטעום.

זה קצת כמו להיות באטרקציה מיוחדת.

לאכול אוכל מקומי זו מבחינתנו "חובה" כמו לראות את מגדל אייפל כשמבקרים בפריז.

אבל נלך לראות כל יום את מגדל איפל? לא ממש...

אז כך גם עם מנות מיוחדות (בעיקר הפחממתיות).



אני מתייחסת אליהן כמו אל אטרקציה תיירותית.

איך אני אוכלת בחופשה? 1. הכי חשוב - אני נהנית ממה שאני אוכלת. בלי יסורי מצפון. 2. אני אוכלת צו׳פר יומי אחד. נכון שהוא יכול להיות יותר עשיר/מתוק/ גדול מאשר בבית, אבל הוא נשאר אחד. 3. אני אוכלת ארוחת בוקר מלאה שמשאירה אותי שבעה לכמה שעות טובות. כריך, או חביתה, סלט ועד 2 פרוסות לחם אם הוא ממש טעים. 4. אני מקפידה לשתות מים במהלך היום. ממש נצמדת לבקבוק שלי. 5. מינימום פחממות בארוחות. חושבת איך אני נהנית וגם יוצאת שבעה מהארוחה עם מינימום פחממות.

עקרונות האכילה שלי נשארים דומים לאלה שבבית. ככה זה עם עקרונות.

הם לא משתני מיקום או זמן. הם מתאימים לכל מצב. אני מתייחסת אליהם כאל השומרים שלי. איתי תמיד.


ההמלצה שלי -

קחו את העקרונות שלכם גם לחופשה ותהיו גמישים, סלחנים עם עצמכם.

בזכות הגמישות אפשר להסתדר בכל מקום, בכל סיטואציה.

ובבקשה לזכור - בלי שום הלקאה עצמית. כי גם אם היום פחות מוצלח, מחר יהיה יום חדש מוצלח יותר.

אני לא מסתכלת על 10 ימי החופשה כאל פרק זמן אחד ארוך.

החופשה מורכבת מימים.

כל יום הוא הזדמנות לעשות בחירות טובות. גם בחופשה, שימו את גישת ה״אם כבר, אז כבר״ בצד. לכו עם גישת "נופל וקם". שיהיו חופשות נעימות ומוצלחות לכולנו,


ואל תשכחו לארוז גם את העקרונות השומרים שלכם.

מירב

פוסטים מומלצים